מוריה שלום!

לאחר שקיבלתי ממך  את הספר על ההתנחלות הראשונה

בתוך העיר העתיקה ישבתי בשבת ובחג השבועות לקרוא ללא הפסקה

את הספר המעניין והמרתק על אנשים שעשו מעשה ב-10 אצבעות והם חלק היסטורי חשוב בתולדותינו.

 

התחברתי לספר ממספר נקודות :

ראשית כאחד שנולד ערב יום ירושלים שנה לפני המלחמה ( 50 שנה)

יש לי חיבור טבעי לירושלים וכל מה שקורה שם מעניין ומסקרן אותי ברמה גבוהה מאוד

מצאתי את עצמי כנער לומד 6 שנים בירושלים ולאחר הצבא עובד 18 שנים רצוף בירושלים בפרויקטים

שונים  שכל פרויקט של בנייה ותשתיות בעיר הזו ריגש אותי ונתן  לעבודה שלי פרופורציות אחרות.

 

גם ימי הנערות והחברות שלי היו בירושלים, מקומות הבילוי העיקריים היו העיר העתיקה

היה לנו גם בוסתן ענבים בו היה קיוסק קטן של ערבי שצפה על עיר דוד והשילוח (לפני בניית עיר דוד) ושעות רבות

בהם ישבנו ונשמנו אוויר ירושלים היו שם ...

 

החיבור השני -  הוא אהוד נצר ז"ל, אהוד נצר מוזכר בספר כאחד האדריכלים שהחלו בתכנון האדריכלי של הרובע וזה מתאים לאישיות שלו.

 

החיבור השלישי והעמוק ביותר הוא הרב לינצ'נר .

למדתי בקריית נוער בישיבה התיכונית שגם נקראה מרום ציון – מקומות שמוזכרים בספר מספר פעמים.

הרב לינצ'נר היה הדמות של אליהו הנביא , אמריקאי עם זקן לבן שמחייך לכל תלמיד ומתייחס אליו כאילו הוא בנו,

הוא אסף תלמידים מכל הארץ ומכל הסוגים למקום לימוד אחד בו למדו מחשבים ומקצועות ברמה הגבוהה ביותר ,

זה היה כור היתוך שאין כדוגמתו במהלך 6 שנים שם הכרתי והתחברתי לכל סוגי האנשים מכל המחוזות והמקומות וזה המקום

בו עוצבה אישיותי בדגש על עצמאות בכל דבר והכל בזכות הרעיון של הרב לינצ'נר ,

תמיד גם התפלאתי מדוע יש מגמת דפוס בקרית נוער והספר נתן לי מענה ל כמו בית הדפוס הר ציון.

כשקראתי  בספר על דמותו התרגשתי מאוד , אתה קורא ומגלה דברים נוספים חשובים ומיוחדים על האיש הזה שכל כך אהבנו.

 

 

מסרי תודה ברכה והערכה להורייך כאנשי חלוץ ומעשה שהלכו לפני המחנה  גם בהתיישבות וגם בקריאת הספר

 

אני חושב שגם לך יש תפקיד , היות ואת נושאת את שם הגרעין והילדה הראשונה שם

יש צורך להנחיל את המורשת והסיפור לכולם במיוחד לנוער שלא מתגורר בישובים ובירושלים

ויום ירושלים בשבילו הוא יום רגיל בלוח השנה.

 

שאו ברכה.

 

 

 בברכה

אלון עמר – אלון הנדסה

ניהול ופיקוח בניה

​